מיץ פטל אריתראי

* צולם ע"י דנית גוטפריד

1. זהו נוסח ההזמנה להפגנה נגד האפריקאים, שתיערך ביום ראשון הקרוב באיזור התחנה המרכזית החדשה. (כולם, אגב, מוזמנים כמובן). ההזמנה נפתחת בהומור- הענקת אות הוקרה למי שמארגני האירוע רואים כאשמים במצב- ראש הממשלה וראש העיר. לדברי המארגנים תל-אביב הפכה בגללם לסודן, עם 50 אלף מסתננים. אני תוהה איך אחרי 5 שנות הגירה, עדיין לא הצליחו להפנים שמרבית השכנים החדשים שלהם מגיעים מאריתראיה, שאמנם נמצאת באותו איזור גאוגרפי, אבל היא בהחלט לא אותה המדינה.

אבל האמת שהכנוי סודן אינו מתייחס לסודן האמיתית, זו הממוקמת לא רחוק מאוד מישראל, מיד אחרי מצרים. סודן היא אידיאה, רעיון. היא מסמן של אנשים שחורים מאוד, אחרים מאוד ורעים מאוד. במציאות כזו יש סודנים-אריתראים וסודנים-ניגרים, כפי שיש פטל-ענבים ופטל-תפוחים. ההפגנה אינה הפגנה נגד קבוצה קונקרטית של מהגרים, אלא נגד אחרוּת, גם הכותרת מסמלת לכך- באנו חושך לגרש- הבנתם? חושך, גירוש,  זרים?

זה לא באמת מצחיק, זה לא מצחיק בעיקר כי פעילי הימין עושים עבודה מצויינת בתוך השכונות, בעוד שלמי שמתנגדים לגזענות והיחס כלפי מהגרים בישראל נותר רק לעמוד מהצד ולהשתדל לא להראות צדקנים מדי. לקוות שהתושבים זוכרים שהשכונה הייתה מוזנחת ונשכחת מלב גם לפני שהיגרו אליה פליטי החרב, ושלא חולדאי, נתניהו – ואפילו לא בן-ארי שגדל בה – לא הרימו קמפיינים גדולים כל-כך למען התושבים לפני ששנאת זרים הייתה מעורבת בכך. ושפעם – לא כל-כך מזמן – גם הם עצמם נחשבו חושך שצריך להלבין, אולי לא על-ידי גירוש, אבל על-ידי די-די-טי, תירבות וחינוך מחדש.

2. ביקשתי מבת השירות הלאומי בקו-לעובד ללוות מבקשת מקלט מאריתריאה לבנק הדואר לפתוח חשבון בנק. היא עבדה בחברה שפורקה, וכדי לקבל את הפיצויים ושארית  התשלומים המגיעם לה, התבקשה על-ידי עורך הדין האחראי על הפירוק להביא צ'ק מבוטל שיוכיח שיש לה חשבון בנק. אז אמרנו לה לפתוח. זו אמורה להיות משימה די פשוטה, במיוחד לאחר שהמפקח על הבנקים הורה מספר פעמים לבנקים לכבד את הויזות שמנפיק משרד הפנים ולפתוח חשבונות לפליטים, ועוד כתבו על-כך בעיתון, ואחרי החריקות של ההתחלה הבטיחו שמעכשיו הכל יהיה בסדר.

היא הלכה לבנק לאומי ברחוב אלנבי, שם סירבו לפתוח לה חשבון. אז כתבתי לה מכתב, בו הסברתי שהיא צריכה לפתוח חשבון, שיש בידיה ויזה בתוקף, ואפילו תעודה מאריתריאה כך שאפשר להיות בטוחים במאה אחוז שהיא זו היא. ביקשתי גם שאם חסר מסמך כלשהו שיכתבו מהו, כדי שנוכל להביא אותו. היא חזרה אחרי שעתיים בלי חשבון ובלי מכתב תשובה.

אז ביקשתי ממתנדבת שירות הלאומי ללוות אותה לבנק הדואר. היא התקשרה אלי משם ואמרה שהם לא מוכנים לפתוח לה חשבון, כי היא פליטה. ביקשנו את זה בכתב- הפקידה סירבה לתת. כשהן חזרו למשרד היא סיפרה שהפקידות לא התעניינו בהוראה של המפקח על הבנקים, אלא בהוראה של המנהל הישיר שלהן. יש להן רשימה של ארצות שאסור לפתוח לתושביהן חשבונות. סודן היא אחת המדינות הזו, וגם אריתריאה- כי היא נמצאת בסודן. והנה שוב מפציע לו הסודני-האריתראי, אותו יצור כלאיים מסוכן ושחור, שעלול להלבין הון בחשבון הבנק הפיקטיבי שלו. הוא לא קיים באמת, אבל הוא מאיים עלינו, וזה לא משנה כמה הודעות רשמיות של מקפחים רשמיים ינסו להכשיר אותו.

בינתיים קיבלה אותה עובדת מכתב מעורך-הדין שמתרה בה כי אם בתוך שבוע לא תציג הוכחות לקיום חשבון הבנק, היא לא תקבל את פיצויי הפיטורין שלה. האמת- זה הגיוני – סודנים-אריתראים לא צריכים חשבונות בנק, הם לא צריכים פיצויי פיטורין וגם לא שהשכנים יחבבו אותם. הם נמצאים כאן רק כדי להזכיר לנו כמה אנחנו לבנים, וכמה אנחנו שייכים למדינה, ואם לא טוב להם, הם יכולים לחזור לאריתריאה, או לסודן.

3 מחשבות על “מיץ פטל אריתראי

  1. פוסט מעולה!

    ואגב מבחינת הבנקים, לא בטוח ששווה להתעקש עם בנק הדואר כי כדי להזמין צ'קים שם צריך שיהיה סכום מסוים בחשבון בנק (נראה לי משהו כמו 1000 ש"ח). אני לא יודעת אם יש לה או אין לה לשים בצד, אני רק יודעת שסך הכל זה יכול להיות יקר מאוד רק בשביל "להוכיח" חשבון…

  2. פינגבק: מדוע ישראלים אינם גזענים, בהגדרה | אסכולת העלייה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s