הדיון המתקיים כיון בין כותלי בית המשפט העליון בנוגע לחוקיותו של תיקון מספר 5 לחוק למניעת הסתננות, מאפשר לנו הצצה נדירה אל מערכת המקלט הישראלית. והמראה המתגלה מדאיג מאוד.
לאחר קיום דיון בעליון בתחילת חודש פברואר השנה, ביקשו השופטים מן המדינה להציג להם נתונים מפורטים של מספר מבקשי המקלט בישראל, כמה מהם כלואים בחולות ומה עלה בגורל בקשות המקלט. זאת בעקבות טענות המדינה כי ניתנת קדימות לבדיקת בקשות המקלט של הכלואים בחולות, וכי מטרת כליאתם אינה עידוד עזיבה את המדינה- מטרה שהוכרזה כבר בפסיקות הקודמות כנגד התיקונים הקודמים לחוק כמטרה לא ראויה.
מצורפת תשובת המדינה, הכוללת טבלה מפורטת ומרתקת בנוגע למבקשי המקלט בישראל מאז שנת 2009 (השנה בה ישראל לקחה על עצמה את הטיפול במבקשי המקלט מידי נציבות האו"ם לפליטים שהייתה אמונה על-כך עד אז) ועד היום.
http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2015/02/hit8665meshivim2-5-0215.pdf
גם לאדם שאינו מומחה בתחום ברור כי מדובר בשיעורי הכרה מאוד מאוד נמוכים, כשליש אחוז מסך מבקשי המקלט זכו להגנה על-פי אמנת האו"ם לפליטים. אולם משרד הפנים ביצע מניפולציות מכוערות ומרושעות בנתונים, ואפילו הנתון של שליש אחוז הכרה הוא מנופח.
ניתן למצוא ניתוח מעמיק ומאלף בתגובת הארגונים העותרים שהוגשה לבית המשפט:
http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2015/02/hit8665otrim0215.pdf
מדובר על 9 עמודים בסה"כ, ולכן אני ממליצה פשוט לקרוא אותם, הם מרתקים. אבל לטובת מי שזמנו קצר, הנה כמה ציטוטי פסקאות נבחרות מתוך התגובה:
11 […] בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם בשנת 2011 נפסק, כי שיעור ההכרה בפליטים ביוון (שעמד באותה עת על אחוז, כלומר פי שלושה משיעור ההכרה בישראל) הופך את מערכת המקלט ביוון לחשודה באי-הוגנות. הדברים 
היו כה חמורים עד ששיעור הכרה זה היווה אחד הנתונים שהובילו את בית הדין האירופי למסקנה, כי יוון אינה מדינה בטוחה למבקשי מקלט,[…]. ביחס למשמעות שיעור ההכרה הנמוך ביוון פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם:
"An asylum system with a rate of recognition not exceeding 1 percent is suspect per se in terms of the fairness of the procedure; the Government failed to provide any justification for this apparent statistical aberration." M.S.S. v. Belgium and Greece, application no. 30696/09 (21 January, 2011).
17 […] הערת שוליים 2 לתצהיר המשלים מלמדת, כי במניין הבקשות ש"אושרו" הובאו גם מי שזכו ל"יישוב מחדש" במדינות אחרות. ואולם מי שזכו ליישוב מחדש במדינות אחרות הם אנשים שישראל סירבה להעניק להם מקלט, אך נציבות האו"ם לפליטים מצאה עבורם מדינה שהסכימה להכיר בהם ככאלה. לפחות אחד מבין שמונת אזרחי אתיופיה שהמדינה הצהירה כי בקשותיהם "אושרו" הוא אדם שנרדף במדינתו, נדחה על ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט חרף עמדתה של נציבות האו"ם לפליטים כי הוא פליט, וכשעמד בסכנת גירוש יושב מחדש על ידי הנציבות במדינה אירופית שהסכימה להכיר בו כפליט. לפיכך, כלל אין למנות אותו כמי שהוכר כפליט על ידי ישראל. נתון זה ידוע לנו מידיעה אישית, שכן מבקש המקלט באותו עניין יוצג על ידי עו"ד יונתן ברמן הח"מ.
[…] למשל, מן התצהיר המשלים עולה כי "אושרו" 4 בקשות של מבקשי מקלט מחוף השנהב. אלא שלמעשה, מדובר בשתי בקשות מקלט בלבד שאושרו. אחת משתי הבקשות שאושרו היא בקשתה של קטינה לבקנית, שהוכרה כפליטה על רקע רדיפתם של לבקנים במדינה זו. הקטינה הוכרה כפליטה, ומכוח כך קיבלו גם שני הוריה מעמד. ואולם בתצהיר המשיבים נספרת בקשה יחידה זו כשלוש בקשות ש"אושרו". נתון זה ידוע לנו מידיעה אישית, שכן מבקשת המקלט באותו עניין יוצגה על ידי עו"ד מעיין נוסל העומדת בקשר עם הח"מ.
[…] המדינה טענה כי היא נותנת עדיפות לבחינת בקשות המקלט של המוחזקים במשמורת ושל המוחזקים במתקן "חולות". האמנם כך?
מעמ' 2 ניתן ללמוד כי מספר מבקשי המקלט אזרחי סודן שהוכרו כפליטים עומד על אפס (כאמור לעיל, חמשת האנשים שבקשותיהם "אושרו" לא הוכרו כפליטים לפי הנוהל. ראו סעיף 16 לעיל). רק 40 בקשות מקלט נדחו. אמנם, הנתון המופיע בטבלה בעמ' 2 בעמודת ה"נדחו" הוא 976, אולם הנתון הנוסף המופיע בעמודה זו, יחד עם הערת שוליים 1, מלמד כי 936 מתוכם הם מי שתיקיהם נסגרו משום שיצאו את הארץ לפני ההכרעה בבקשה.
26 יש לציין, כי מתוך קרוב ל-1,500 אזרחי סודן המוחזקים ב"חולות", הרוב המכריע הם תושבי חבל דארפור שבמערב סודן, בו מתחולל רצח עם. מתוך 40 ההחלטות שהתקבלו אף לא אחת התקבלה בעניינו של תושב דארפור. עד היום לא קיבלה ולא דחתה המדינה ולו בקשת מקלט אחת של תושב דארפור.
Noaka's 