ביום חמישי התקשרה אלי אורית, אשה מדהימה ומסורה מאין כמותה מעמותת אס"ף, ושאלה האם אוכל לעזור למצוא מקום מגורים זמני לפליט שהגיע פצוע למרפאה של רל"א, אשר בתורם פנו אליהם בבקשה לעזרה. היא אמרה שממה שהבינה הפליט נורה בדרכו לישראל, נותח בבית החולים, וזקוק למקום נקי שיוכל להתקלח בו ולהחליף תחבושות לכעשרה ימים, עד שהפצע יחלים.
בעבר הצלחתי לשדך בין פליטים למשפחות של חבריי ולכן הרמתי טלפון לחשודים המיידים (שלא אבוא אליהם בטענות ביום בו יפסיקו לענות לי לטלפונים). לשמחתי המשפחה של חברתי הטובה שמתגוררת ביישוב ליד ירושלים- ובעבר אירחה לחודשים ארוכים אדם שהפך עם השנים לחבר קרוב של המשפחה- הסכימה לארח את הפליט האריתראי לעשרת הימים הנדרשים להחלמתו.אתמול נסעתי עם ג', החבר האריתראי שהתגורר איתם בעבר, לבקר אותם, לבדוק מה שלום האורח, ולתרגם לרופא שכן שהזמינו הביתה לבדוק שהכל מחלים כראוי.
מייקל (שם בדוי), בן 37, התגורר בכפר קטן בדרום אריתריאה, עם אשתו ושלושת ילדיו. הוא שירת שנים ארוכות בצבא, ובשלב מסויים הצבא אישר לו לשוב לביתו. יום אחד, לפני קרוב לשנה- קרא לו הצבא לשוב לשורותיו. מייקל ידע כי מהצבא האריתראי אין תאריך שחרור, וגם לא משכורת, ואם ישוב לצבא לא יוכל לסייע למשפחתו הנשענת על פרנסתו למחייתה, והחליט – כרבים לפניו – להמלט מן המדינה ומן השירות הכפוי, ולעבור לדרום סודן. שם, כך שמע, משוועים לידים עובדות שיבנו את המדינה החדשה.
אולם ברגע שחצה את הגבול, נתקל בקבוצה חמושה, אשר אילצה אותו ואת מי שהיו עמו באותה עת להכנס לרכב. החוטפים הסיעו את הקבוצה לסיני. (למי שלא שמע עדיין על המתחולל במחנות העינויים בסיני, מומלץ לקרוא את הד"וח המצוין של מוקד סיוע לעובדים זרים, וכן לקרוא את החדשות האחרונות משם).
מייקל הוכנס לבית גדול, עם 30 אריתראים נוספים. הוא נכבל בידיו ורגליו, וחוטפיו דרשו ממנו עשרות אלפי דולרים לשחרורו. 6 חודשים שכב מייקל כפות, בלי לזוז או להזיז את איבריו. מדי יום היכו אותו שוביו הבדואים- הם השתמשו בצינור פלסטיק. כאשר התעצלו להכות את השבויים, הכריחו אותם להכות אחד את השני. בעת שהכו אותם, התקשרו לבני משפחתם שבאריתריאה, נתנו להם לשמוע את זעקות הכאב של יקיריהם, והבהירו להם כי אם לא ישלמו את הסכום- יוצאו בני משפחתם להורג.
6 חודשים לקח למשפחתו של מייקל להשיג את הכסף. הם מכרו את האדמה שברשותם, ואת החיות שחיו עליה. הם התקשרו לקרובי משפחה ברחבי הארץ ולוו מהם כסף. בסופו של דבר הצליחו לגייס את הסכום הדמיוני: 25 אלף דולר, כדי לשחרר את מייקל מן העינויים הקשים שעבר. הוא נותר חודש נוסף בידי החוטפים- הפעם ללא אזיקים לידיו ולרגליו, ולבסוף הועבר לישראל. החיילים שפגשו אותו הבינו כי המכות גרמו לו נזק, והוא הועבר לסורוקה, שם נותח בבטנו. לאחר ששוחרר, הגיע לתל-אביב, והתאשפז בשנית באיכילוב בשל זיהום בפצע הניתוחי. הוא שוחרר משם עם המלצה למנוחה של עשרה ימים וטיפול יום-יומי בפצע.
מייקל סיפר שאחד מן האנשים שהיו איתו במחנה מת בסופו של דבר מן המכות. על-פי דוח בית-החולים, נראה כי גם מייקל עצמו לא היה שורד שם עוד זמן רב. הם קיבלו פיתה ובקבוק מים ליום. יום יום- פיתה, מים ומכות- שבעה חודשים, בלי לדעת מה יהיה בסופם, ומה יהיה על משפחתם שנאלצת למכור את כל רכושה עלי אדמות כדי להצילו.
בעוד שבוע יחזור מייקל לתל-אביב, לדירה שארגון אס"ף יסייע לו למצוא עם אריתראים נוספים. הוא ייחפש עבודה, דבר שיהיה לו קשה מאוד לעשות שכן על הויזות שמקבלים הפליטים כתוב כי זוהי אינה אשרת עבודה. הוא יעבוד שעות רבות, לרוב בלי תשלום זכויותיו הסוציאליות או תשלום עבור שעות נוספות- כדי להחזיר למשפחתו את הכסף. אולי שלוש שנים יעברו עד שיצליח לעשות זאת. בשלוש השנים הללו הוא יגלה שחברי ממשלה קוראים לו מסתנן שהגיע לישראל כדי לגנוב עבודה לישראלים, ולהפיץ מחלות.
המדינה שכלל לא רצה להגיע אליה, תאשים אותו בכל תחלואיה. אולי אף תעביר אותו למתקן הכליאה הענק שמתוכנן להיות מוקם בדרום. את סיפורו על סיני ועל הזוועות שעבר, קרוב לודאי שאיש לא ירצה לשמוע- לא התקשורת, לא הממשלה וגם לא גופים בין לאומיים. מצרים אינה מתעניינת בנעשה בחצי האי, העולם אף הוא שותק. לא יישלחו משלחות סיוע של האו"ם, הצלב האדום, או אפילו נאט"ו כדי לעצור את המתחולל שם.
אין לאירועים הללו שם, זהו לא ג'נוסייד, וגם לא טיהור אתני. זו זוועה חדשה המוצצת את דמם של הפליטים בין אריתריאה לישראל, דרך סודן ומצרים. מייקל הוא לא הראשון ולא האחרון שיעבור את חודשי התופת הללו. אבל הלהט של מייקל לספר את סיפורו, לדבר, לשתף- לא מניח לי. לכן כתבתי את סיפורו, בכדי שעוד אנשים ייקראו ויידעו על המתחולל מתחת לאפם. אולי הסיפור יתגלגל למישהו בעל השפעה, שירצה להרים את הכפפה ולדרוש התערבות בינלאומית. בינתיים, אני יכולה רק לקוות שלמייקל מצפה מעתה עתיד טוב יותר, שהוא יוכל להשתקם ולעמוד על רגליו, ולהפגש שוב עם משפחתו כאדם חופשי בארצו.
Noaka's 
אשמח להצטרף לידידייך ולארח בביתי אנשים שזקוקים לקורת גג 🙂
המייל שלי הוא: lenamaste@gmail.com
נמשיך לדבר שם…
תודה,
לנה.
תודה. על הכתיבה ועל העבודה. הנה פוסט שאשתי כתבה שמשיק לשלך – על המרפאה של רל"א ומה שעומד לקרות לה עכשיו http://wp.me/p1J6nq-b6
פינגבק: דרך ארוכה | הפמיניזם שלי ואני יצאנו לדרך
מאוד מדאיג.
אני מקווה שבקרוב מאוד יתקפו את המחנות האלו ויענישו את מי שמנהל אותם.
גם אנחנו נארח בשמחה . גם עבודה הוגנת עם שכר הוגן בחקלאות מסורתית .
zu מצווה.
אמירם
omgol@zahav.net.il
הסיפור מזעזע! ממש לא להאמין.
סחר בבני אדם בין סודן למצרים ולישראל.
של נאג'י אחמד ב -1 בנובמבר 2011 בשעה 20:04
.
החל מסע של פליטים אפריקאים למשרדי החיפוש שנקרא האו"ם בקביעת מצבם להעריך ולאחר מכן להחליט היכן וכי על סמך מה הם עוברים משברים בארצות מוצאם באפריקה, כאשר העברת משרדו של באן למצרים עשרים השנים האחרונות יזם בבירור הסבל של הפליטים, כמו גם מן לעזור להם חשופים כל מיני הדיכוי והעינויים, ולאחרונה הטבח של סודנים מול נציבות לזכויות פליטים מוסטפה מחמוד בכיכר בקהיר, וכולם יודעים שהם דורשים זכויות לגיטימיות ולכן הם מתחילים דהיה לתבוע את זכויותיהם ולא זז שריר הנציב העליון לחקירה בתיק זה עד עצם היום הזה שם לפני הטבח מעשים לא מוסריים בשם הפליטים הסודאנים לגשת לשבת כולל להגביל את דברי הנכבדים העדים היו בין המפגינים למשרד של האו"ם לא עשה את חלקם בחשבון את המקרים שלהם, אשר מאפשרים להם מוצע הפרה על ידי העם המצרי ואת ממשלתם מי שחיפש את תנועת במצרים משרד גבוהה יותר מחמש שנים, לרבות במהלך תקופה זו כל הזמן הזה הם חיים ללא סיוע כלשהו ממשרדו של רעילות, סיבוך תנאי החיים שלהם ומכניס אותם כגון עבדות בשוק, כוח עבודה זול, אשר מהווה הפרה של זכויות האדם על ידי המבשרת להם על ידי המפקח במשרד שלהם לפליטים (UNHCR) במצרים, חי פליט התנאים ככל דבריהם הטובים להם למות בגלל חיי אדם לשאפתנות במצרים הורג אמביציה של פליטים להרוג את אפריקה הגבול בין ישראל למצרים אינו לוקח בחשבון את החשיבות של החיים התנהגות זו האחרונה הגבול פעל באופן שיטתי משותף תלת ממדי בין שלוש מדינות בראשות ממשלת סודאן לבין הממשלה השנייה מצרים וממשלת ישראל השלישית כל המדינות האלה מוכרים שלהם בעולם המשפט הבינלאומי, זה לא לכבד את החוק הבינלאומי בפעולותיה על ידי סיבות מוצדקת, וכאן אנו מגנים בתוקף את פעולות אנושיות מאלה שיצרו את הקורבנות של אלפי בידוד פליטים אפריקאים עדיין נמצאים תחת התעללות ופשעי האנושות ללא פחד הממשלות של מדינות אלה בסודן לבין ממשלת סודן לנצל את נוכחותם של הפליטים האריתראים על הגבול המשווקים בפורומים בינלאומיים במהלך השנים ריצה מספר שנים והקיפה ומחויב גם עבירות רבות על זכויות האדם של אלה ללא עבודה התקשורת מלאה
ישראל ועבד איתם בתוכנית הלימודים אותו ושילבו את עצמו ברשימה של סחר בבני אדם, ללא חשש כי הבידוד שלהם להיות מציאותיים בכוחה של ממשלות של שלושה, ועל השפעתם בידיעה מלאה של ארגון האו"ם היא ולא הוא מחפש את לטובתה או לטובת שתי המדינות ישראל ומצרים את האינטרסים של שניהם יש עניין third פעילי מוסתר ישראל כדי להזהיר אותך כי יש לך כבר להסתכל אלה חמושים אנחנו פועלות למען כל פעיל לבקש מהם לעמוד עם אלה
במצרים, אין פחד של פליטים גבר אפריקאי מסיבות פוליטיות, גזענות עמדות דתיות צר הפליטים באפריקה מעונה הגיעו להגביל את טענותיה התנועה איבר לפני שהיא שוקלת להיכנס מדינת ישראל באסטרטגיה של המפקח על משרד לזכויות אורך הפליטים של העותר פליט אפריקאי לתנועת, כמו קודמינו מוזכר בין (שלוש שנים עד שש שנים) לצאת ממצרים
או הפכו לפליטים או שנמלטו מן הפעולות בלתי מוסרי, אם מצד שלטונות מצרים או מן הציבור הרחב מונח זה ללא סבסוד מחויבים על מנת להפוך את הקהילה קהילה הפליטים שוק סחר באיברים מתחיל עם החלוצים של שוק זה ב ההפעלה של פעילותם בחוגים של מיקוח סכומים בידוד גדול בתנאי חייהם לאחר הריגתו של שאפתנות בהם לאבד יישובם מחדש ההזדמנות שלהם למדינה אחרת מגיב אמונה כלשהי כי תהליך זה אינו משפיע על חייו ואחרים מגיע תגובתם לפרנס את משפחותיהם במבצע חשאי לשרוד בחיים לשלם את המחיר לאחר ההצבעה של התהליך על ידי שלטונות מצרים, המסייעים בתהליך של סחר הכחדה הפשע שבוצעו על זכויותיהם של אלה
אם כי הפשעים שבוצעו על זכויותיהם של הפליטים האלה היא פשע נפוץ של הברחת אותם מסודן למצרים ולישראל סוף סוף
בישראל והשנה כמה שרי ישראל, מספר שנכנסו לישראל היא האבטחה הספציפי שלהם את המספרים הולכים וגדלים הרחב, מה שהופך אותם לנקוט צעדים מכריעים את ההצהרה הזו עם הרבה שרי מדינת ישראל להכריז על זה, לשים את מדינת ישראל ברשימה של הנאשם בביצוע הפשעים את זכויותיהם של הפליטים האלה את גבולות המדינה שלו גם יש מגמות שיחות פופולרי ממשלת ישראל בצורה של עמותות כדי לפתור את בעיית הפליטים אשר התנכלו בחייהם, הם לא רוצים והם בתוך המדינה שלהם, אשר קרא לממשלת ישראל גירושם של פליטים מסודאן לנסות החדשה של המדינה הדרום לקבל את האחר כדי לחזור לארצות מוצאם, אך תהליך זה אינו חוקי, ומראה את חייהם של אותם פליטים סודאנים בסיכון, אם כי רוב אלו החוזרים מצפון סודן חזר לארמון הוא לא יהיה האדם ואת כל הלחץ הזה, שבו הם היו נתונים בתוך מדינת ישראל אינה אשרת עבודה, כמו קודמינו ציין כי ישראל החלה לנקוט בצעדים מעשיים לצמצם את כניסתם של פליטים ומעשי עצוב כי מי להחזיר אין לי שום ערבויות מצד אחד ולא יהיה להתגורר בדרום סודן גורשו מצפון סודן, אני לא חושב שהממשלה הנוכחית יש קשרים עם מדינת ישראל, כל התנהגות זו את פעולות הרשמי מגמות ממשלתי אין שום קשר הארגונים ההומניטריים כי העבודה לא אנושי מומלץ לא להפעיל את הסיכון של פליטים הנמצאים במצרים או בישראל, להזמין אחרים לנסוע לישראל, כי הסיכון של חייו כניסתם למצרים מן הכניסה לישראל, במיוחד לאחר שפגע גבול ההרג בגבול והטלת מום ואפילו לא להיות בסכנה בשאר החיים שלך כי ישראל נכנסו להיות קורבן של עוד שניים שנמצאים על שנאה קבע מחורצים עם מדינת ישראל
אחמד נאג'י
…
פינגבק: מחשבות על פליטים | קוצים